אתה הבנאדם היחיד שמחבל בהצלחה של עצמו. וזה בגלל שחינכו אותך להאמין שיש גבול למה שאתה מסוגל לעשות. היום אני הולך לחשוף בפניך את הסיבה #1 שבגללה אתה לא עושה יותר סקס.
כמה פעמים יצא לך להגיד דברים כמו:
"אין הזדמנות טובה לגשת אליה".
"זה לא הרגע הנכון".
"היא בטח לא רוצה שידברו איתה".
"גם ככה היא הייתה דוחה אותי".
כמה מהתירוצים האלה מנעו ממך להציג את עצמך לבחורה? לקחת ממנה מספר טלפון? להיות פיזי יותר בדייט? ללכת על הנשיקה הראשונה או אפילו להגיע איתה לסקס?
בתכל'ס, אין לך הוכחה שהתירוצים האלה באמת נכונים, הפחד פשוט חזק יותר ממך ואתה נותן לו לשלוט בך. אתה מפחד לקחת סיכון ולשים את עצמך מול הבחורה להסתכן בדחיה - וזו לא אשמתך.
ככה גידלו אותנו, את כולנו.
כשאתה נותן לאמונות המגבילות האלה לנצח אותך, אתה לא תקבל תוצאות.
להיפך, אתה תחפש הוכחות לאמונות האלה ואתה גם "תמצא אותן" אפילו שהן לא באמת נכונות:
"אה הנה היא שותה מהקוקטייל שלה, בטוח היא לא רוצה לדבר עם אף אחד אחרת היא הייתה שומרת על הפה שלה פנוי ומוכן לשיחה".
הנה סיפור שקרה לי לא מזמן עם בחורה שהכרתי, שים לב שאני לא נוטה לשתף סיפורים מיניים מהחיים שלי, וגם השמות בדויים ליתר ביטחון, אבל אני כן מרגיש שזה יכול לעזור לך בצורה כזו או אחרת - אני מאמין גדול בזה שאתה יוצר את ההצלחה שלך, ואין דבר כזה "מזל".
כמה שפועלים יותר ככה המזל משחק לטובתנו. ולכן אני משתף את הסיפור הזה איתך עכשיו.
הרופאה מפולין:
בתחילת חודש ינואר השנה יצאתי עם חברים למועדון קבוע שאני מאוד אוהב, המוזיקה שם בול בטעם שלי ובדרך כלל יש שם גם בחורות מאוד יפות והרבה תיירות שבאות להינות ולהשתגע.
היציאה הזו הייתה פשוט זוועתית, קשה לי לתאר לך עד כמה, כל בחורה שניגשתי אליה נפנפה אותי בצורה הכי גרועה שיש. היו כאלה שפשוט התעלמו ממני, התמודדתי עם אינסוף דחיות באותו הערב.
אמרתי לעצמי "טוב יאללה, גישה אחרונה, אם זה לא הולך אני זז הביתה כי כבר מאוחר".
ניגשתי לבחורה בלונדינית וגבוהה, היא הייתה רזה ועם מראה ספורטיבי מאוד. היא גם חייכה אלי לפני זה אז הייתי בטוח שהיא מעוניינת.
התעלמות טוטאלית!
וואו, אתה בטוח מכיר את הבחורות האלה שרוצות תשומת לב, אז הן כאילו מסמנות לך שהן מעוניינות ואז לא מסתכלות לכיוון שלך בכלל.
מעצבן!
מובס, הלכתי לקחת את המעיל שלי ולצאת מהמועדון. האמת שהייתי אפילו טיפה עצבני,
"היא בטח מרגישה טוב עם עצמה!" חשבתי לעצמי, הערב הזה היה פשוט ארוך ומתיש.
ליד האיזור שאנשים תולים בו את המעילים שלהם ראיתי בחורה אחת, עם שיער שחור וחלק, היא הייתה גבוהה ורזה כזו ונראה שהיא רוקדת כמו משוגעת, בדיוק הסגנון של הבחורות שאני אוהב.
היא רקדה ונראה שהיא ממש נהנית מהמוזיקה ומחייכת לחברים שלה, היה לי כיף להסתכל לרגע ולראות אותה נהנית ככה, ואז לקחתי את המעיל והתחלתי לנוע לכיוון היציאה.
בדרך ליציאה הסתכלתי עוד פעם אחורנית עליה, היא נראתה ממש טוב! "פאק, זה בול הטעם שלי!"
הבעיה היא, שהיא שם עם חברים שלה, 2 בחורות ועוד 2 גברים. נראה ששני הגברים מכירים את חברות שלה והיא פשוט עמדה לה שם באמצע נהנית לה לבד, לא מבינה שבשבילי היא נראית כמו מלאך, הרבה מעל לליגה שלי - במיוחד בערב כזה.
"בטח היא לא רוצה שידברו איתה, היא רק רוצה לרקוד ולהינות, היא הגיעה לכאן עם חברים שלה, אין סיכוי שהיא מחפשת משהו, היא לא תרצה שיראו אותה מדברת עם גבר זר פתאום, לנסות להתחיל איתה עכשיו זה חסר טעם כי כבר מאוחר ואמרתי שזו הייתה הגישה האחרונה להערב, ובמיוחד עכשיו - זה לא הלילה שלי, עדיף ללכת הביתה ולישון אני גם ככה עייף".
אבל משהו בה תפס את העין שלי, היה לה סטייל מעניין מבחינת לבוש, מגפיים גבוהות וחומות ושמלה קצרה וורודה. לפני שהספקתי להיכנע לתירוצים האלה, אין לי מושג מה קרה לי פשוט מצאתי את עצמי חוזר אחורנית וניגש אליה.
"היי אני אוהב את הסטייל שלך!" :)
כל העצבים שלי נעלמו באותו הרגע, הרגשתי ממש טוב שעשיתי את זה!
"English please?" היא ענתה
וגם חייכה קצת כדי להראות לי שהיא מעוניינת בשיחה.
האמת שהופתעתי, היא נראית ישראלית - ואז נתתי עוד מבט בחברות שלה ובגברים שאיתן והבנתי לגמרי שהיא לא מהארץ. הם נראים רוסים בכלל... (בהמשך גיליתי שלא).
"hey, I love your style!"
"thank you" :)
היא ענתה לי בחיוך והצגתי את עצמי, שאלתי אותה מאיפה היא והיא ענתה שהיא מפולין ושהיא רופאה שם, דיברתי גם קצת עם החברים שלה ונראה שהם באו להנות. גיליתי שהיא כאן עם שתי חברות שלה והגברים שאיתן התחילו איתן עכשיו, הן פולניות והם גרמנים.
היא עצרה את הריקוד המשוגע שלה כדי לדבר איתי ולהכיר.
אחרי השיחה הרגילה וקצת ריקודים פלרטטניים צמודים כאלה לקחתי אותה יד ביד לבר (אני אתרגם את השיחה שלנו לעברית):
אני: "בואי נשתה משהו, הבר ממש כאן"
היא: "סליחה, אבל אני לא יכולה לעזוב את חברות שלי".
פניתי לחברה שלה: "היי מלאני ( [שם בדוי] דיברתי איתה מוקדם יותר אז ידעתי איך קוראים לה) איכפת לך שאני אקח את אלכסנדרה [שם בדוי] לשתות צ'ייסר ממש כאן? הנה הבר!"
"בטח, תלכי איתו מה יש לך?!" החברה שלה אמרה לאלכסנדרה :)
המשחק מתחיל!
נקודה חשובה לקחת מכאן -> תמיד תתחבר קצת לחברות שלה, שהן ידעו שאתה אחלה גבר ויעזרו לך להצליח.
הלכנו לשתות משהו ורקדנו קצת, הרעיון היה להתרחק קצת מחברות שלה ולהרגיל אותה להיות לבד איתי, שתראה שאני אחלה גבר ושכיף לנו יחד, אני גם רוצה לבדוק אם באמת יש ביננו כימיה, זה מאוד חשוב לי.
דיברנו איזה 40 דקות ושתינו, היא סיפרה לי עליה המון דברים אישיים ונראה שהולך ביננו ממש טוב.
בשלב מסויים החלטתי ללכת על הנשיקה והיא זרמה איתי.
"וואו את מנשקת ממש טוב", אמרתי לה בהתלהבות, נדיר שבנות מנשקות כמו שאני אוהב.
והיא ענתה לי "גם אתה, האמת שאני לא עושה את זה בדרך כלל" (משפט קבוע של בחורות).
מנקודת המבט שלי זה נראה כמו הכרות מבטיחה.
בסופו של דבר, חברות שלה באו אלינו ואמרו לה "אנחנו הולכים עם חברים שלנו חזרה למלון, תבואו גם".
אלכסנדרה הסתכלה עלי במבט טיפה מאוכזב, היא לא רוצה לעזוב את חברות שלה והיא הייתה בטוחה שאני לא אסכים לבוא וכבר הספקנו להתחבר ממש, דיברנו איזה שעתיים וחצי כבר והיה עצוב להיפרד ככה, גם ידענו שמחר היא טסה חזרה לפולין ולא נוכל להיפגש שוב.
היא ממש ביקשה שאני אבוא ואמרתי לה "יאללה" (לימדתי אותה את המילה הזו בעברית חחח).
יצאנו מחוץ למועדון הרועש וראינו את 2 החברות שלה עם 2 הגברים שהיו גרמנים, חיכו לנו, הם אמרו שיש להם דירה בAirbnb ממש קרובה לפה ואני שמחתי - הייתי בטוח שהולכת להיות מסיבה ענקית אצלם בבית...
ואז זה קרה...
"אבל הוא לא יכול לבוא" - אחד הגרמנים הצביע עלי ואמר לחברות שלה... אלכסנדרה שאלה אותו למה והוא ענה "אנחנו תיירים כאן ואנחנו לא סומכים על גברים אחרים, אתן יכולות לבוא... אבל הוא לא". (ס'עמק עם הגרמנים האלה!).
בתכלס במבט אחורנית אני מבין אותו, הוא דאג שאני אצטרף ואולי אגנוב משהו, או שלא יודע מה יכלתי לעשות שם - אבל אני מבין אותו זה מפחיד להיות במדינה זרה עם גבר זר אצלך בבית.
הוא פחד כל כך שהוא היה מוכן לוותר על זה שהבחורות יבואו איתם הביתה... רק שאני לא אצטרף.
הלחץ שלי עלה שוב, חשבתי לעצמי "ידעתי שזה הולך להיות חרא של ערב ואיזה באסה שבכלל ניסיתי לגשת אליה, עכשיו אני סתם מסיים את היציאה עם ביצים סגולות!"
הקול השלילי הזה בתוך הראש שלי חזר לחפור...
אבל החלטתי לא להישבר ולחשתי לאלכסנדרה באוזן "עזבי את חברים שלך, אני רוצה לבלות איתך עוד קצת זמן איכות ביחד ולא באלי שנתפצל עכשיו- היה לנו ממש כיף".
היא ענתה: "גם אני רוצה לבלות איתך עוד קצת".
אני: "מגניב, בואי נלך לשתות משהו, יש לי יין ואפשר לשתות אצלי במרפסת".
היא: "זה רחוק?"
אני: "15 דקות נסיעה במונית".
היא: "יאללה!"
הגענו אלי - ואתם יכולים לנחש את ההמשך של הסיפור בעצמכם,
רמז קצר - היינו ערים כל הלילה ;)
זה היה פשוט מדהים,
רגע אחד מהערב אני מבואס על החיים וכבר בדרך ליציאה, מסתכל אחורנית על בחורה שאני חושב שהיא "מחוץ לליגה שלי" ובאה לפה עם חברים שלה ולא רוצה שידברו איתה.
וכמה שעות אחרי זה היא אצלי במיטה, עירומה לגמרי שווה כזאת, שמחה ומחוייכת ואומרת לי תודה על ערב מושלם, מחבקת אותי ושמה את הראש שלה על החזה שלי.
יום למחרת היא טסה חזרה לפולין.
והאמת ? הייתה ביננו כימיה מדהימה -
החלפנו אינסטגרם ואנחנו בקשר מדי פעם, היא עוקבת אחרי הסטורי שלי קבוע, יש סיכוי טוב שאסע לפולין בקרוב לבקר אותה, וגם היא עשויה להגיע לישראל.
--
למה אני מספר לך את הסיפור הזה?
כי בעצם מה שעומד מאחורי הסיפור הזה זו תוצאה לא צפויה, ויש לי עוד אינספור סיפורים כאלה.
יכלתי להקשיב לקול השלילי הזה שקיים אצלי בתוך הראש ולוותר, לא לגשת לאלכסנדרה לחזור הביתה מאוכזב ולהביא ביד בלי לדעת בכלל שהפסדתי ערב מושלם בגלל שלא אמרתי "היי" (כולה היי!)
בת'כלס, לא עשיתי שום דבר מיוחד, רק אמרתי לה שאני אוהב את הסטייל שלה, ודברים קרו מעצמם.
שמתי לב שהתוצאות הכי טובות שקיבלתי היו כשלקחתי סיכונים ופעלתי כנגד כל הסיכויים.
תשנה את הגישה שלך לגבי הדברים שאפשר להשיג, תגיד כמה שיותר "כן" ליקום ולסיטואציות שקורות לך ביומיום, תחלום בגדול.
אתה תשים לב שמה שנראה בלתי אפשרי כרגע, אפשרי ועוד איך!
ודברים טובים מאוד יקרו ברגע שתתחיל לפעול.
---
אז אחרי שקיבלת את כל המידע השימושי הזה
ונהנית ממה שקראת
אבל אתה עדיין מרגיש שיש לך איזשהו קושי בלהתחיל עם נשים ולהגיע איתן לדייטים,
אנחנו נשמח לדבר איתך.
בשיחת הטלפון נעזור לך להבין איפה אתה היום, ואיך אפשר לשפר את התקשורת שלך עם נשים, כדי להביא אותך לאן שאתה רוצה להיות.
בהצלחה,
צוות תקשורת אמיתית